כתוב מילה שמתחרזת עם כל מילה
לשמוע חרוז — שתי מילים שנגמרות באותו צליל. זו מודעות פונולוגית לסוף המילה, מיומנות שילדים שאוהבים שירים ושירי ילדים כבר מתאמנים בה בלי לדעת. הדף הופך אותה למפורשת: למתוח קו בין שיר לקיר, בין בית לזית.
אמרו את שתי המילים ברצף והדגישו את הסוף: "שיר — קיר". שאלו "נשמע אותו דבר בסוף?". אם לא בטוח, נסו זוג שלא מתחרז ותנו לשמוע את ההבדל. אחרי הדף — המציאו חרוזים לשם של הילד.
לחבר מילים שמתחילות אותו דבר (חתול-חלב) — זו אליטרציה, לא חרוז, וילדים מבלבלים ביניהן. הראו שהחרוז בסוף. וזוגות שנשמעים דומים אבל לא מתחרזים באמת (כלב-חלב, שההטעמה שלהם שונה) — הזוגות בדף נבחרו כך שהחרוז מלא.
המשחק "חרוזים" באפליקציה, עם שמע ועשרות זוגות. ואז דפי צליל סוגר — אותו מקום במילה, ברמה של הצליל הבודד.
| מילה | |
|---|---|
| אָרִי | |
| בָּג | |
| בָּלּוֹן | |
| דָּג | |
| חוֹר | |
| חַלּוֹן | |
| כָּרִי | |
| לַיְלָה | |
| מַיְלָה | |
| עֵץ | |
| קֵץ | |
| שׁוֹר |