חתוך את הכרטיסיות ומיין אותן לקבוצות
מיון לפי קטגוריה: לקרוא מילה (או לזהות אותה לפי התמונה), להחליט לאיזו קבוצה היא שייכת, ולהניח אותה שם. זו חשיבה מושגית — "מה משותף לכלב ולחתול ולא לתפוח" — ובגלל שהמילים כתובות, זה גם תרגול קריאה של מילים שלמות בהקשר.
גזרו יחד את הכרטיסיות (מספריים בטוחות — זה חלק מהתרגיל). לפני המיון, קראו כל כרטיס בקול, או תנו לילד לומר את המילה לפי התמונה. אז שאלו "איפה זה גר?" — בקבוצה של החיות או של הפירות? הניחו, ורק בסוף הדביקו. כך אפשר להזיז כרטיס בלי למחוק.
ילדים מסווגים לפי מה שהם רואים, לא לפי הקטגוריה: תות אדום ליד דג אדום. זו לא טעות בהבנה אלא כלל מיון אחר, ולפעמים חכם. שאלו "למה שמת אותם יחד?" — התשובה תגיד לכם אם הוא הבין את הקבוצות. אז הראו את הכלל של הדף.
דפי "מי לא שייך" הופכים את הכיוון: במקום למיין, מוצאים את היוצא מן הכלל. באפליקציה, המשחק "מיון" מאפשר לעשות את זה עם עשרות קטגוריות.
שתי הקבוצות: חי ודומם
| מילה | |
|---|---|
| אבן | |
| ארנב | |
| דג | |
| חתול | |
| כדור | |
| כיסא | |
| כלב | |
| מכונית | |
| ספר | |
| פרפר | |
| ציפור | |
| שולחן |